כל אדם נולד עם יכולות וצרכים מיוחדים וייחודיים: פיזיים, נפשיים, קוגניטיביים ובצירופים שונים ביניהם. משתמע מדברים אלה כי כמספר בני האדם, כן רבה השונות ביניהם והייחודיות של כל אדם.

 

לפיכך, נמצא שכדי שהאדם יחווה קיום אמיתי משל עצמו, כדי שיוכל לבטא בחייו את המשמעות
המתאימה לו, נחוצים לו תנאי מחיה ההולמים את צרכיו הייחודיים. תנאי מחיה מתאימים יקלו על התמודדותו עם קשייו ויאפשרו לו לבטא את הפוטנציאל עימו נולד, לבטא את יכולותיו ולזכות לחיי איכות ורווחה.

 

אלא שבחברה שלנו נוצרה מעין התפלגות. במרכז נמצאים רוב האנשים שיכולתם לטשטש את צורכיהם הייחודיים האישיים היא המאפיין הבולט שלהם. אלה האנשים שעל פניו יכולים להסתיר את המוגבלויות השונות שלהם, לטשטש אותן וכביכול "להיות כמו כולם".  אותו רוב שבמרכז, יצר נורמות חברתיות** אשר על פיהן נמדדת לאדם הקבלה וההשתייכות החברתית.

 

מיעוט מבני האדם, שהמאפיין הבולט שלהם הן מוגבלויות וצרכים ייחודיים שלא ניתן לטשטשם, אינם עומדים בנורמות של הרוב. אנשים אלה לא יהיו "כמו כולם". רוב האנשים מתנערים מהם והם חווים בידול. על פניו הרוב מגלים התייחסות נדיבה למיעוט, אך זוהי לעתים קרובות התייחסות של פטרון היודע טוב יותר מה נחוץ לאדם השייך לאותו מיעוט, בעוד שדעת המיעוט אינה נחשבת כרלוונטית.

 

אנשים רבים נאבקים כל חייהם כדי לטשטש את הייחודיות שלהם, כדי להיות על פניו "כמו כולם". כולנו למדנו בתהליך הסוציאליזציה שלנו לטשטש את הייחודיות האישית לטובת נורמות חברתיות, שמטרתן ליצור משותפות, מקובלות ושייכות לחברה. אדם שאינו ממלא אחר נורמות אלו ולא יכול לטשטש את ייחודיותו, דינו להיות שייך למיעוט שהרוב הגדול יודע, לכאורה, מה טוב ומה נכון עבורו. במצב זה מי ששייך למיעוט הופך לאסיר (תרתי משמע) תודה, לשפוט של זולתו. זהו מצב משפיל שאינו מכבד את היות כל אדם בעל קיום עצמי, את העובדה שכל אדם יודע מה נכון ומה טוב עבורו, את העובדה שמעצם קיומו כאדם עומד לזכותו חופש הבחירה עבור עצמו. אך אל לנו לשכוח, שרוב בני האדם מטשטשים את עצמם, מפתחים עצמי "מזויף" וגם הם אינם עונים ואינם מתייחסים לצורכיהם הייחודיים. ההימנעות מהתייחסות והקשבה לצרכים אישיים אמיתיים גורמת לאדם לשאפתנות לא מציאותית, למתח וללחץ אשר גובים ממנו מחיר גבוה של חיי סבל. כדברי האימרה: "פיל הרוצה להיות נשר, נשר הוא לא יהיה, אך גם פיל טוב לא יהיה".

 

יוצא מכך, שכדי לזכות באותה תחושה נכספת של שוויוניות ושייכות לחברה, נדרש מבני האדם, במיוחד מאלה שיש להם מוגבלויות שלא ניתן לטשטש אותן, לעשות מאמץ בלתי אפשרי, "להיות כמו כולם" ולחיות חיים שהם לעיתים בלתי אנושיים לגביהם.

 

לדוגמא: המוגבלים פיזית אמורים להוכיח שיש להם כוחות תפקוד שמעבר ליכולתם הפיזית, המוגבלים נפשית אמורים לגלות יכולת התמודדות עם תלאות החיים מעבר לכוחותיהם הנפשיים וכנ"ל לגבי המוגבלים קוגניטיבית.

 

נפלה בחלקי הזכות, מתוקף מקצועי, להיות, במשך שנים ארוכות, בקשר טיפולי עם אנשים המשתייכים לקבוצת הרוב ועם אנשים המשתייכים לקבוצת המיעוט. למדתי, במיוחד מהאנשים השייכים למיעוט, אלה שלא יכולים לטשטש את הייחודיות שלהם ו"להיות כמו כולם", שלעתים קרובות הם אינם זוכים להקשבה ולתקשורת פתוחה בגובה העיניים, שחברת הרוב אינה מכירה בזכותם לתנאי מחיה ההולמים אותם ואינה מכבדת את צרכיהם כשאלה שונים ממה שנקבע על ידי הרוב כנורמטיבי.

 

למידה זו, איפשרה ומאפשרת לי להוביל וללוות אנשים שונים בתהליך שעיקרו פיתוח היכולת של כל אדם להקשבה עצמית ולקבלת הייחודיות שלו/שלה בכבוד. גישתי בתהליך זה היא גישה מערכתית. לפי גישה זו האדם אינו אי בודד בתוך הכלל, אלא כל אדם הוא פרט בתוך מעגלי חייו השונים. במעגל הקטן והמרכזי נמצא האדם עצמו וסביבו מעגלי המשפחה הגרעינית, המשפחה המורחבת, החברה הקרובה והחברה הרחבה. זהו תהליך המחזק את האדם ומאפשר לו להוציא, מן הכוח אל הפועל, את יכולותיו, לבטא את צרכיו הייחודיים, לדאוג לתנאים הולמים עבורו ולממש את זכותו לבחור ולחיות חיי איכות ורווחה.

 

ככל שירבו האנשים שילמדו להקשיב לעצמם, לכבד את הצרכים המיוחדים והייחודיים להם, כן ידעו להקשיב, לכבד וליצור ביחד (כל האנשים) תנאי מחיה שונים ומגוונים יותר ויותר לפי השונות והגיוון הרב הקיים בין בני האדם. כך ימנע המצב המשפיל והמדכא את בני האדם ובמיוחד את אלה השייכים למיעוט.

 

לסיכום, נמצא שרוב בני האדם חיים בהרגשה שהם צריכים "להיות כמו כולם" לפי נורמות חברתיות שנקבעו, לעתים קרובות, לפני דורי דורות ושבגינן הם משלמים מחיר כבד של חיי סבל, לחץ, מתח, חרדות, ודיכאון. רוב בני האדם חיים כל חייהם מתוך חוסר הקשבה ל"עצמי" האמיתי בעל הצרכים המיוחדים והייחודיים. זוהי דרך המונעת את הקבלה העצמית ומצמיחה עצמי מזויף אפוף במתח, לחץ ותחושה של אי שביעות רצון מהחיים.

ההקשבה לעצמי האמיתי מאפשרת לנו, לכל אחד מאתנו, לתת מענה לצרכיו האמיתיים, ולהשיג איכות חיים ורווחה. כי רק כך יכול האדם לממש את הזכות, העומדת לו מעצם קיומו, לעצמאות ובחירה חופשית לחיות לפי רצונותיו ורגשותיו.

 

* מינה גומא היא עובדת סוציאלית MSW, מטפלת משפחתית וזוגית מוסמכת מטעם האגודה הישראלית לטיפול במשפחה. עוסקת בייעוץ נישואין, טיפול בפרט בזוג ובמשפחה, פיתוח תקשורת פתוחה ויעילה, פיתוח יחסים בינאישיים בוגרים וצמיחה אישית.

ליצירת קשר:

טלפון 09-7716835

דוא"ל gome@013.net

אפשרות לטיפול בבית לאנשים עם קשיי ניידות

 

** נורמות חברתיות - הכוונה בכתבה זאת לנורמות הנוגעות במיוחד למרחב האישי ובעלות המסר "להיות כמו כולם" ואין מדובר כלל בנורמות וערכים הגובלים בקווים אדומים כמו: פגיעה בעצמי ובזולת פיזית ונפשית, עבריינות וכיו"ב.